Tiferet Yisrael Yakhin Bava Kamma 2 – תפארת ישראל יכין בבא קמא ב‏ – Mishnayot Gedolot

משנה

פירוש

(א) כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת. לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. הָיְתָה מְבַעֶטֶת, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁבְּרָה אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דָּרְסָה עַל הַכְּלִי וְשִׁבְּרַתּוֹ, וְנָפַל עַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הַתַּרְנְגוֹלִים מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וּמְשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. (ב) כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת. לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל פֵּרוֹת וִירָקוֹת. אָכְלָה כְסוּת אוֹ כֵלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר. אִם נֶהֱנֵית, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. מִצִּדֵּי הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. מִתּוֹךְ הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. (ג) הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגָּג וְשִׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לַגָּדִישׁ, אָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק הַגָּדִישׁ, עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. (ד) אֵיזֶה הוּא תָם, וְאֵיזֶה הוּא מוּעָד. מוּעָד, כֹּל שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. וְתָם, מִשֶּׁיַּחֲזֹר בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים. וְתָם, כֹּל שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. (ה) שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק כֵּיצַד. נָגַח, נָגַף, נָשַׁךְ, רָבַץ, בָּעַט, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶזֶק שָׁלֵם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן, וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהוּא פָטוּר, הֶחְמִיר עֲלֵיהֶם בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, מְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַקֶּרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. אָמְרוּ לוֹ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מַה בִרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶם, אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן, אֲנִי אָדוּן קֶרֶן מֵרֶגֶל. וּמַה בִמְקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הֶחְמִיר בַּקֶּרֶן, מְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר בַּקֶּרֶן. אָמְרוּ לוֹ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק. (ו) אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד, בֵּין עֵר, בֵּין יָשֵׁן. סִמֵּא אֶת עֵין חֲבֵרוֹ וְשִׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) א) כיצד הרגל מועדת
נ״ל דאמשנה א׳ דפרקא קמא קאי דקא מני התם רגל ברישא, והשתא מפרש ליה [ואגביה מפרש נמי בהך פרקא קצת דיני שן וקרן, מדהן כולהו מילי דשור, ואח״כ בפ״ג מפרש דיני בור]. וקאמר הכא, באיזה אופן הרגל מועדת לשלם מיד נזק שלם. ומשני לשבור כו׳:
ב) הבהמה מועדת
תנא נמי תולדות הרגל:
ג) להלך כדרכה ולשבר
בגופה בשערה ובמשא שעליה:
ד) היתה מבעטת
[אויסשלאגען] ברגליה, והוא תולדות קרן, רק מדדמי לצרורות נקט לה הכא:
ה) או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה
בדרך הלוכה, ואף דאורחא הוא, ותולד׳ דרגל הוא, אפ״ה הלמ״ס דמשלם רק ח״נ:
ו) ושברה את הכלים משלם חצי נזק
ודוקא בחצר הניזק, אבל בהזיק בר״ה פטור, דבעינן ובער בשדה אחר אף בצרורות, דלעולם תולדה דרגל הם, מיהו אפילו הלכה בר״ה ונתזו צרורות ברה״נ חייב ח״נ:
ז) על הראשון משלם נזק שלם
דמדמצוי תולדה דרגל הוא:
ח) ועל האחרון משלם חצי נזק
דצרורות הוא:
ט) היה דליל
לשון דלדול, ור״ל חבל מדולדל והיא דליל של הפקר:
י) או שהיה מהדס
מקפץ, וי״א שחופר ברגליו ומתיז צרורות ברשות הניזק כדרך התרנגולים:
יא) ומשבר את הכלים
שע״י הדליל וההידוס נתזו צרורות ושברו כלים מיהו בהזיקו בהדליל הקשור בה, הו״ל כגופה ומשלם נ״ש: (ב) יב) הבהמה מועדת
תני שן ותני בהמה. לאתויי חיה, כדכתיב ושן בהמות אשלח בם, דהיינו חי׳, וקמ״ל דאף דלא כתוב בקרא, אפ״ה חייב ואפשר עוד דקמ״ל אף חי׳ שאין דרכה רק לאכול בשר:
יג) לאכול פירות וירקות
אפילו אינם ראויי׳ לה רק ע״י הדחק [ח״מ שצ״א]:
יד) אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק
דמשונה הוא ודמי לקרן:
טו) אבל ברשות הרבים פטור
דוביער בשדה אחר כ׳, מיהו בכסות וכלים חייב, דדינו כקרן:
טז) אם נהנית משלם מה שנהנית
ובאכלה מאכל יקר, משלמת כמשקלו תבן, וי״א כמשקלו שעורים בזול, דהיינו שליש פחות משוויי׳. ובאכלה דבר שרע לה, פטור לגמרי [שם]:
יז) כיצד משלם מה שנהנית
ר״ל אימתי משלם כך. ונקט הך כיצד, לאשמעינן דגם צד רחבה ותוך חנות מקרי רשות ניזק:
יח) מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה
דהיינו כל הנזק, דכרשות בעלים דמי: (ג) יט) הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים
ברשות הניזק:
כ) משלם נזק שלם מפני שהן מועדין
רגילי׳ כך, ולהכי תולדה דרגל הוא:
כא) הכלב שנטל חררה
עוגה שנאפת ע״ג גחלים ונדבקו בה גחלים. ומיירי בששימר בעל הגחלת גחלתו, שסגר הדלת בפניה, והכלב חתר הבית, דאל״כ, הוא חייב [ח״מ שצ״ב]:
כב) והלך לגדיש
של בעל החררה:
כג) על החררה משלם נזק שלם
דשן ברשות ניזק הוא:
כד) ועל הגדיש משלם חצי נזק
דצרורות הן, דאש דחייביה רחמנא באדם, משום חציו הוא, ולפ״ז בבהמה הוה כצרורות: (ד) כה) איזה הוא תם
אף אחר שהיה מועד, ובקרן קמיירי:
כו) מועד כל שהעידו בו שלשה ימים
שנגח ג׳ ימים, והזהירו כל פעם בבעליו שישמרנו:
כז) ותם משיחזור בו שלשה ימים
שראה ג״י שוורים ולא נגח, חזר לתמותו:
כח) ר׳ מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים
אפילו ביום א׳:
כט) ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח
חוזר לתמותו ואפילו ביום א׳ סגי, ומכ״ש בראה ג״י שוורים ולא נגח, דמהני. וקיי״ל במועד כר״י, ושיחזור לתמותו כר״מ [ותמוה שלא נזכר דבר מזה בח״מ שפ״ט ס״ה וצ״ע]: (ה) ל) שור המזיק ברשות הניזק כיצד
אפרקא קמא קאי דקתני התם במשנה ד׳ דשור המזיק ברשה״נ הו״ל מועד מתחלתו, שואל הכא על איזה מנזקי שור קאי. ולמאן:
לא) בעט
כולהו תולדות דקרן:
לב) ברשות הרבים משלם חצי נזק
אע״ג דרק קרן ברשות הניזק רצה לפרש אפ״ה נקט נמי דין קרן בר״ה משום דמנה יליף ר״ט הק״ו לקמן:
לג) אמר להם רבי טדפון ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל
דהיינו ברשות וכו׳:
לד) אמרו לו דיו לבא מן הדין
דהיינו קרן ברשות הניזק שאתה רוצה ללמדו:
לה) להיות כנדון
ר״ל כקרן בר״ה שממנו אתה רוצה ללמוד, דהרי אמרת קרן שחמור בר״ה, מכ״ש שחמור ברשות הניזק:
לו) מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק
דאין דנין ק״ו אלא להחמיר בהלמד אותה חומרא שיש בהמלמד בלבד, אבל לא להעדיף בהלמד יותר מבהמלמד, ואף שהחומרא הוא רק כערך המלמד:
לז) אמר להם אני לא אדון קרן מקרן
ר״ל רשות ניזק מר״ה:
לח) אני אדון קרן מרגל
ר״ל קרן ברשות הניזק מרגל שברשות ניזק:
לט) ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל
נמצא שרגל קל מקרן:
מ) מקום שהחמיר על השן ועל הרגל
הקלין:
מא) ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן
החמור:
מב) אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון
דעכ״פ אי לאו חומרת קרן שברה״ר, לא משכחת ק״ו [ואף דבכל דוכתא עונשין ממון מכח ק״ו. היינו באין מעין אותה חומרה שעתה רוצה ללמוד נמצא כבר בלמוד, אבל הכא, נ״ש שאתה רוצה ללמוד בקרן ברשות הניזק, כבר נמצא מעין אותה חומרא בלמוד, דהיינו ח״נ שבקרן שברה״ר, להכי אמרינן דיו]. ואף דדיו דאורייתא, אפ״ה ס״ל לר׳ טרפון, דלא אמרינן הכא דיו, משום דח״נ של קרן כתוב בתורה סתם ומשמע בכל דוכתא, ואי נימא דיו מה מהני הק״ו, ורבנן ס״ל אף דאתי מק״ו טרח וכתב לה קרא ובפרט הכא דלא טרח כלל רק כ׳ סתמא, וקיי״ל כרבנן: (ו) מג) אדם
ר״ל אדם דתנן בפרקא קמא מ״ד דה״ל מועד מתחלתו:
מד) בין ער בין ישן
מיהו בהונח הדבר הניזק אצלו אחר שישן, אנוס הוא ופטור [ח״מ תכ״א. ובהא תרצתי מה שתמוה במשנתינו. דתחלה נקט בין שוגג בין מזיד, דא״כ הו״ל זו ויאצ״ל זו, ואח״כ נקט בין ער בין ישן, דהו״ל לא זו אף זו, אתמהה. ולפי הנ״ל דישן דמתניתין מיירי שהיה מונח אצלו קודם שישן אצלו, ניחא דבין בין דסיפא נמי זו ואצ״ל זו היא, כרוב בין בין שבש״ס [וכסמ״ע סי׳ ע״ב סק״ח], דהרי ער דקתני ע״כ דומיא דישן מיירי, דהיינו בשוגג. לפי זה ה״ק לא מבעי׳ בישן ודאי חייב דהו״ל לעיונא קודם שישן, אם יש דבר סביבו שיוכל לשברו כשישן, אלא אפילו בשוגג דער, דהשתמר כל מה שיוכל, סד״א דפטור, קמ״ל]:
מה) סימא את עין חברו ושבר את הכלים משלם נזק שלם
אפילו היה שוגג, ונקט הנך תרתי, דבעי לאשמעינן דהך מועד לעולם, לאו בכל דבר רק לענין תשלומי נזק בלבד, ולהכי נקט סימא עינו שיש בו חיוב ה׳ דברים ואפ״ה מדסמיך לה לשיבר כלים קמ״ל דמה שיבר כלים חייב רק נזק אף סימא עינו חייב רק נזק לבד, אבל שאר ד׳ דברים פטור בשוגג. וי״א דרק בושת בשוגג פטור, וצער רפוי שבת בשוגג [קרוב למזיד] חיוב, אבל רק בישן שהוא אנוס, פטור גם בהן, אבל בנזק גם באנוס חייב, ורק באונס גדול פטור, כסי׳ מ״ד [שם]:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Mishna

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון